כרשינה

כַּרְשִׁינָהII (כַּרְשִׁינָא III) f. (cmp. כַּרְשִׁינָא I) a species of vetch, prob. horse-bean, rarely used as human food. Bekh.VI, l (37a) ניקבה מלא כ׳ if there is a hole in the ear lap of the size of a carshinah; ib. 37b, expl. הינדא; Tosef. ib. IV, 1. Y.Kidd.I, 59d top פחות מן הכ׳ less than the size of ; a. e.Pl. כַּרְשִׁינִים, כַּרְשִׁינִין. B. Mets.90a. Ḥall. IV, 9, a. fr. כַּרְשִׁינֵי תרומה beans set aside for the priests share. Maas. Sh. II, 4; Tosef. ib. II, 1. Y.Ḥall.IV, 60b אימתי גזרו על הכ׳ (contrad. to בִּיקְיָא) when was the law declaring carshinah subject to Trumah enacted?Answ. בימי רעבון in days of famine (when it served as human food). Esth. R. to I, 14 (play on כ̇ר̇ש̇נ̇א, ib.) אני בוזק לפניהם כ̇ר̇שינ̇ין ומש̇ירן מן העולם I shall crush vetch (to be placed) before them (send a famine compelling them to eat vetch) and make them fall off (fade away) from the world. Y.Maas. Sh. II, 53c קל … בכרשיני (read: בכרשינין) they made the law concerning carsh. less stringent. Ib. עיסה של כ׳ a dough made of c.Meïl. III, 6 כרשיני הקדש; Tosef. ib. I, 21 כַּרְשִׁנֵּי ed. Zuck. (some ed. כר שני, corr. acc.), v. הֶקְדֵּש; a. fr.Koh. R. to VI, 1 כַּרְשִׁנִּים בפלפלין he who puts vetch into pepper; (Tosef.B. Bath.V, 6 כּוּסְבֶּרֶת).